מבוא לפילוסופיה הוליסטית

את הטקסט הזה פרסמתי בעבר, בבלוג הישן שלי, באתר אקטיביזם. אני מביא אותו כאן שוב, כי הוא מביא את הבסיס לתפיסת העולם שמובילה את הבלוג הזה. קראתי לטקסט "מבוא לפילוסופיה הוליסטית", כי אני חושב שלפני שאנחנו באים לשנות את המציאות, אנחנו צריכים להבין אותה. והמציאות היא דבר מורכב.

כל הדברים קשורים זה בזה ושלובים זה בזה. טוב ורע, אור וחושך, פחד ואהבה, עולם חדש ועולם ישן. שינוי העולם וקבלת הקיים. אקטיביזם וזן. זה אולי ידוע לנו, אבל לעיתים ראוי להתעכב על המובן מאליו.

אני רוצה להציג מודל חדש להסתכלות על דברים. אני קורא לו "המודל ההוליסטי". למען האמת, הוא לא כל כך חדש. דרך הסתכלות זו נמצאת בשימוש בתרבויות המזרח ובתרבויות אחרות כבר אלפי שנים. אבל בתרבות המערב התרגלנו כל כך לחשוב בצורה ליניארית, קוית, שכמעט שכחנו מעצם קיומן של דרכי מחשבה אחרות. דרך המחשבה הקוית רואה את העולם בצורה שטוחה. "בין כל שתי נקודות עובר קו ישר אחד." אם נעשה ככה, זה מה שיקרה. צריך לבחור, זה או זה. לפעמים, כמו לדוגמה בתהליכים פרקטיים, הדרך הזו עובדת. אם תרצי להכין קפה, למשל, כדאי שתרתיחי קודם מים. אם תרצה לאכול ביצה, אז תניח מחבת על הכיריים. אבל, אם לוקחים צעד אחורה, ומסתכלים על הדברים מפרספקטיבה רחבה יותר, ניתן לראות שקיימות מגוון אפשרויות. במטאפורה של ארוחת הבוקר, למשל, אפשר לבחור במקום חביתה בלחם עם אבוקדו. או בכלל לצאת לאכול בחוץ. אם תניח מחבת על הכיריים, זה לא יעזור לך להכין סנדביץ'. התוצאה בכל מקרה תהיה שובע. הדרך, היא שונה לחלוטין. עכשיו, כשמבינים את הרעיון של שינוי הפרספקטיבה, של הרחבת נקודת המבט, אפשר להסתכל על כל דבר בחיים שלנו בדרך חדשה.

ריבים עם אנשים קרובים, למשל, יכולים להיות מאוד מתסכלים. כשאדם קרוב אומר לנו משהו שיכול להתפרש כמעליב, בחשיבת קו ישר, הרגש מוביל לתגובה. כשהרגש הוא עלבון, התגובה היא בדרך כלל כעס, ומכאן הדרך לריב קצרה. לעומת זאת, בחשיבה מורכבת, אנחנו יכולים להסתכל מזווית שונה על כל העניין. אולי זה נאמר מתוך פחד, אולי מתוך תסכול, ואולי באמת ניסו להעליב אותי. אבל בכל מקרה, ש לנו את היכולת לבחור את הפרשנות שלנו, או לפחות להיות מודעים אליה ולעובדה שיתכנו פרשנויות אחרות.

בכך שאנחנו קוטעים את הרצף האוטומטי של הקו הישר, ומאפשרים לעצמנו רגע של מחשבה, התגובה שלנו הופכת להיות אמוציונלית פחות והגיונית יותר. חריפה פחות, ותואמת יותר למציאות. כך גדל הסיכוי שבמקום להמשיך לריב ושני הצדדים יפגעו, נוכל להתקרב לשורש העניין. ואולי לפתור אותו ולחסוך לעצמנו ריבים נוספים בעתיד. אני מניח, שבשתי הדוגמאות שהבאתי כאן, לא חידשתי הרבה לאף אחד. אבל גם אם לא תמיד קל לעשות את זה בפועל, כולנו יודעים להסתכל על הסיטואציות האלה בראייה מורכבת ומפרספקטיבה רחבה. מה שאנחנו, לא תמיד זוכרים, זה שאת עקרון הפרספקטיבה הרחבה ניתן ורצוי להכיל על נושאים נוספים ורבים שהם מאוד משמעותיים בחיינו, האישיים והציבוריים כאחד.

ברור לכולם, אני מניח, שאת כלכלת ישראל, או כל מדינה אחרת לצורך העניין, צריך לנהל מזווית ראייה רחבה ככל הניתן. כמות המשתנים הנתונה בתוך המערכת הכלכלית היא עצומה, ואי אפשר להתעסק במרכיבים צרים וספציפיים בה, מבלי להתחשב בשאר המערכת. אותו הדבר נכון גם לגבי איכות הסביבה. הסתכלות צרה לטווח הקצר יכולה להראות אפקטיבית, אבל בטווח הארוך היא עלולה להתגלות כבעייתית ביותר. דוגמה? כשבוחנים מזווית צרה את נושא הייעור בארץ, נדמה כי האורנים הם עצים המתאימים מאוד לנטיעה באזורנו. בדיעבד, מסתבר כי הם משתלטים על הצמחייה המקומית, ויוצרים סביבה עמידה הרבה פחות, מה שהיה אחד הגורמים המרכזים בתוצאות של שרפת הענק בכרמל. דוגמה נוספת להסתכלות ארוכת טווח, הפעם דווקא בצורת חשיבה חיובית, יכולה להיות העובדה שכ-40 אחוזים מצריכת החשמל בישראל הולכת למיזוג אוויר בבתים ובמשרדים. הפתרון בהסתכלות הצרה הוא לבנות תחנת כוח נוספת, שתייצר יותר חשמל, על מנת לענות על הביקוש שגדל עם הגידול באוכלוסייה. התסכלות מזווית רחבה יותר תאפשר לנו לראות, שבהרבה פחות זיהום וכסף אפשר לשפר את צריכת החשמל, על ידי בניית מבנים שבהם טכנולוגיה מתקדמת של בידוד מורידה משמעותית את הצורך במיזוג מלכתחילה.

ברגע שמאמצים את צורת המבט הבוחנת סיטואציות ואתגרים מזווית ראייה רחבה, נפתח צוהר ליצירתיות וחדשנות, שיכולים לחולל שינוי משמעותי בכל אספקט של חיינו. כמו הכלכלה ואיכות הסביבה, גם הסכסוך עם שכנינו ומגוון סוגיות נוספות, כולן דוגמאות למערכות מורכבות שדורשות התמודדות יצירתית ויכולת להביט בדברים מזווית רחבה. כדי לוודא שהכל ברור, אני אסכם עד לכאן: אנחנו רגילים לחשוב במונחים של סיבה ותוצאה, שזוהי דרך מחשבה של קו ישר. אבל גילינו שהרבה פעמים דווקא הסתכלות מורכבת, מפרספקטיבה רחבה, מפשטת את הדברים, ועוזרת לנו למצוא פתרונות יצירתיים ויעילים יותר. אם כך, אני שואל, למה לעצור כאן? אם על כל אתגר ספציפי ניתן להסתכל מזווית ראייה רחבה, למה לא לקחת צעד נוסף? כשמרחיבים עוד את הפרספקטיבה, קל לראות שהאתגרים השונים קשורים זה בזה.

הרי אנחנו והפלסטינאים והירדנים שותפים למציאות של מחסור במים. שילוב הידע המסורתי שלהם והטכנולוגיה המתקדמת שלנו יכול להוביל לשיטות חדשות ויעילות של שימור וניצול של מים בחקלאות, כדוגמה. ושיתוף פעולה כזה יזרז את תהליך השלום יותר מכל הכרזה של מנהיג כזה או אחר. אני אתן דוגמה נוספת, שאולי לא תחדש הרבה, אבל היא מצביעה באופן מהותי על היתרונות של החשיבה ההוליסטית. מדינת ישראל מנסה להתברג בצמרת הכלכלית העולמית, ולשפר את רווחת תושבי המדינה על ידי עידוד הצמיחה במשק. כשמחפשים פתרון יצירתי, אפשר בקלות לראות שבכל העולם מחפשים היום דרכים לניצול מקסימלי של אנרגיית השמש ושאר מקורות אנרגייה מתחדשת. מבחינת טכנולוגיה ופיתוח בתחום הזה, אנחנו בצמרת העולמית כבר שנים, ואין שום סיבה שלא נמשיך להיות שם. יש לנו טכנולוגיה ויש לנו המון שמש ויש לנו את מיטב המוחות בעולם. אבל המערכת שלנו מפגרת מאחור, וישראל לא קרובה, וזה בלשון המעטה, להוביל את העולם בתחום ניצול אנרגיית השמש לצרכיה. במקום זה, אנחנו מקדמים בנייה של תחנת כוח מזהמת באשקלון, ומקווים להסתמך על גז שהפקתו מסובכת מאוד ויקרה אף יותר. נראה לי שהמסר כאן די ברור. הגיע הזמן להסתכל על הדברים מזווית ראייה רחבה, ולפתח מחשבה יצירתית. כשמצליחים לעשות את זה, מגלים שכל האתגרים שאנחנו ניצבים בפניהם כחברה, שלובים זה בזה וקשורים אחד לשני. אם כך, לא יעזור להציע פתרונות נקודתיים. חייבים להסתכל על המציאות בצורה הוליסטית ולראות את הקשרים.

כרגיל, התהליך הזה קורה מלמטה למעלה. אנשים פרטיים וארגונים אזרחיים, בארץ ובעולם, כבר מבינים את זה ופועלים בכיוון. פול הוקן חקר את התנועות לשינוי סביבתי חברתי בכל העולם, וגילה שבכל מקום קיימות המון תנועות קטנות של אנשים שמתעוררים ויוצרים את השינוי. כשמסתכלים על המגמה מגבוה, ניתן לזהות תופעה שעוד לא נראתה בעולם. תנועה ענקית, עצומה, של אינדיבידואלים שמשתפים פעולה על מנת ליצור את המציאות שהם רוצים לראות בעולם. לתנועה זו אין אידיאולוגיה אחידה ואין מנהיג, וזה מה שעושה אותה חזקה כל כך. אפשר להשוות את זה למערכת החיסונית של החברה האנושית, שמתעוררת ופועלת בכל המישורים כדי לרפא את עצמנו ואת כדור הארץ.

המגמה הזו קיימת גם פה בישראל. אלפי ארגונים, עמותות ותנועות פועלים על מנת ליצור מציאות שפויה יותר, בריאה יותר, שמחה יותר. לאט אבל בטוח, ארגוני סביבה וארגוני זכויות אדם מתחילים לעבוד ביחד. כל אחד בתחומו, כל אחד במאבקו, אבל בשיתוף פעולה ובתודעה של יחד. הרשת שנוצרת מורכבת מאינדיבידואלים חזקים ומשמעותיים, והקשרים ביניהם, החיבורים הרבים, מאפשרים למידע לזרום ולפעילות להתקדם כל הזמן. אם כל האתגרים קשורים זה לזה, כל המאבקים שזורים זה בזה. ועלינו לשלב כוחות כדי לשנות את המציאות. אמרתי, זה קורה מלמטה למעלה. הפעילים והארגונים מתחילים להבין את זה. לאט לאט גם אנשי המגזר העסקי מעכלים את הצורך בשינוי דרך המחשבה. כל מי שהצליח בגדול בשנים האחרונות, הם אלו שהצליחו להקדים את המערכת בחשיבה יצירתית ופורצת דרך, ולשלב אלמנטים שכביכול נראו לא קשורים. כדי שהפוליטיקאים ובכירי המערכת יבינו ויתחילו לפעול בכיוון, הציבור צריך להתעורר ולהפעיל לחץ כלפי מעלה. אי אפשר להמשיך להפריד בין סיבה, חברה ואנשים.

זוהי אחריות של כולנו, לקדם את השינוי בדרך המחשבה האנושית, וליצור את המציאות שאנחנו רוצים לחיות בה.

הסרטון הבא קפץ לי בגוגל כשחיפשתי משהו שמדבר על חשיבה חיובית. כי בהכרח, אם כל הדברים קשורים זה בזה, ואנחנו רוצים לעשות את העולם למקום טוב יותר, כדאי שנחשוב איך אנחנו עושים את זה בצורה חיובית ככל הניתן.

כאמור, הטקסט הזה נכתב מזמן. הרבה לפני שהייתה מחאה חברתית בישראל. והתודעה שלנו, כציבור, כפעילים, התבגרה מאוד בשנה שחלפה. אבל אני חושב שנכון לפעמים לעצור ולהתבונן מחדש בדברים. אולי נגלה משהו שפספסנו. אולי נקבל תובנות חדשות. התהליך שעברנו במחאה, חידד אצלי מאוד את ההבנה שכל הדברים קשורים זה בזה. ולכן אני לא רואה את עצמי כפעיל של מאבק ספציפי. אני פועל כדי לשנות את הדרך שבה אני וכולנו מסתכלים על העולם ופועלים בתוכו. המחשבה ההוליסטית היא הבסיס להבנת העולם החדש. גם כי היא דורשת מאתנו להבין שצריך לשנות מהבסיס, וגם כי היא מאפשרת לנו לדמיין אפשרויות נוספות, שלא בהכרח מתגבשות עדיין לתמונת עולם שלמה. וגם פה, האפשרות לראות הרבה דברים שאני רוצה, ולמצוא הקשרים ביניהם, ההבנה שלא הכול מתקדם בקווים ישרים, ובמיוחד שזה לא חייב להיות "או או", היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, עוזרת לי לראות את השינוי שמתרחש ואת השינוי שאני מעוניין לקדם.

התפיסה ההוליסטית מוצאת ביטוי במקומות רבים, ומקבלת חיזוקים מאינספור מקורות. גם במדע המודרני,  ובמיוחד בזרמים שמרניים פחות, ניתן למצוא ביטוי לתפיסות האלו. למי שרוצה להעמיק, אני ממליץ בחום על אחת ההרצאות המרתקות (כתוביות בעברית) שפתחה לי את העיניים בהקשר הזה. ההרצאה הזו אמנם לא קצרה, ועלולה לאתגר הרבה ממה שחשבתם, אבל בהחלט שווה כל דקה.

נ.ב.- בהקשר הזה, של ריבוי האפשרויות, של השינוי התהליכי והמורכב, יש לי הרבה מה להגיד שמתקשר מאוד למה שאני חווה כרגע, בתוך התנועה הרחבה הזו של המחאה והמעבר לעולם החדש. אבל כל זאת ועוד, כמו שאומרים, בפרק הבא.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מבוא לפילוסופיה הוליסטית

  1. פינגבק: פאי כפול רדיוס בריבוע- השטח שבתוך המעגל | אקטיביזן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s