היה השינוי שאתה רוצה לראות. גם ברשת.

את הסטטוס שכתבתי בפייסבוק אני רוצה להפוך לפוסט.

"אני חופר לכם בפייסבוק כי אני לומד מלא על העולם ומנסה לשתף את זה. מסיבה לא ידועה לי, קל לי יותר לכתוב בפייסבוק מאשר בוורד. וככה יוצאים סטטוסים ארוכים במקום פוסטים בבלוג כזה או אחר.

הדברים שאני כותב כאן מיועדים לשמש את טובת הכלל. אבל אני לא מאמין בלהכריח. ואין פה מקום ללא נעים. מי שהחפירות שלי מפריעות לו לא חייב לקרוא או להתייחס. אפשר גם לעשות לי הייד. במיוחד אם אתם חברים שלי, כנראה שאני חופר לכם בכל מקרה :)

חלק מהעניין של לנסות להנגיש את התובנות שלי בנוגע לעולם, הוא לחשוף את הדברים לדיון רחב. בגלל זה הפרופיל שלי פתוח לכולם. אבל לפעמים, אנשים מרגישים שבגלל שזה פייסבוק, מותר להתנהג איך שרוצים.

תגובות ציניות או לא קשורות לכתוב מתסכלות אותי. לא רק בגלל שהן סתם מפריעות לדיון להתפתח, אלא בגלל שאם מישהו בוחר להגיב, לפחות שיגיב לעניין.

בין אם זה מישהו שאני מכיר או לא, אני תמיד שמח לשמוע דעות חדשות, או להחשף לזויות אחרות של מחשבה. אבל תנו כבוד לאדם שאתם מגיבים לו, כפי שהייתם רוצים לקבל בעצמכם."

 

בתקופה האחרונה התחלתי להיות מודע לכמות הזמן שאני מבלה באינטרנט. חלק גדול מהזמן הזה מוקדש ללמידה וחקירה של נושאים שמעניינים אותי, לרוב במסגרת העבודה, אבל גם בזמני הפרטי. האינטרנט הוא מרחב עצום שמלא במידע איכותי, וככל שאני מתעמק אני מגלה כמה עוד יש לי ללמוד. מאידך, אני לומד איך לנתח טענות בצורה מושכלת יותר, לחפש תימוכין ולבדוק בעצמי את אמינות המידע שאני צורך.

חלק לא פחות מהזמן שאני מבלה במרחב הוירטואלי מוקדש לתקשורת אנושית. אמנם וירטואלית, אבל אינטרקציה בין בני אדם היא תמיד דבר מעניין עבורי. ואני משתדל, ככל שעולה בידי, להתנהג במרחב הוירטואלי כמו שאני מתנהג במרחב האישי. אם חשוב לי להיות כנה בחיים שלי, ואם חשוב לי לכבד את האדם איתו אני בא במגע, אז למה שבאינטרנט אני אתנהל אחרת?

כי חוקי המשחק אחרים. זה למה. כי יש הבדל בין שיחה פנים אל פנים לבין להגיב למישהו על סטטוס בפייסבוק.

כשאני מדבר עם מישהו אני צריך להתמודד עם התגובה שלו. אם אני אזרוק לו משפט ואלך, כנראה שהוא לא יתייחס בכלל למה שאמרתי. אם אני אתקוף מישהו הוא עלול לתקוף בחזרה. במחשב זה יותר פשוט, אני יכול להתווכח ברשת אבל זה לא בהכרח שלי. אלו רק מילים על מסך. אני יכול לכתוב מה שבא לי, ולהרגיש שאני לא צריך להתמודד עם ההשלכות.

רק שהתחושה הזו הרבה פעמים מנותקת מהמציאות. התקשורת שלנו עם אחרים ברשת משפיעה עלינו לא פחות מאשר תקשורת פנים אל פנים. וככל שאנחנו מבלים יותר מהזמן שלנו באינטרנט, ככל שיותר מהיחסים האנושיים שלנו מתנהלים במרחב הוירטואלי, ככה אנחנו לוקחים את הדברים באופן אישי יותר. ואם איך שאנחנו מרגישים משפיע על איך שאנחנו מתנהגים, אז השיח הוירטואלי למעשה הופך אותנו לאנשים שאנחנו לא בהכרח רוצים להיות.

אני משתדל לשים לב לעצמי בקטע הזה, וזה לא תמיד פשוט. המסך מספק לי ניכור מסויים, והקודים התרבותיים ברשתות החברתיות ברורים לנו פחות. אז אנחנו מרשים לעצמנו אלימות וזלזול שלא היינו מרשים לעצמנו בחיים האמיתיים. אני התחלתי למחוק תגובות ציניות מהוול שלי, במיוחד כשהן לא נוגעות לנושא השיחה אלא רק מטיחות רעל. כמו שלא הייתי נשאר חבר של מישהו שיש לו רק דברים שליליים לומר לי, כך גם אני מסנן את החברים שלי ברשתות החברתיות.

הפייסבוק, מבחינתי, הוא כלי לתקשורת עם העולם. שם אני צורך את רוב המידע שיש לי על המציאות, ושם אני חולק את התובנות שלי לגביה. הניסיון שלי הוא להיות בתקשורת כנה ואמיתית, מכבדת ואוהבת, עם העולם ועם הסובבים אותי. ברשת ומחוצה לה.

זה לא סתם, כל ההשתפכות הזו. יש לנו מהפכה לעשות. ואני לא מאמין שנצליח לשנות את העולם אם לא נשנה את עצמנו. גדלנו בתרבות שמקדשת תחרות, שמעלה את האינדיבידואל ומקטינה את כל מי שהוא לא אני. עוצבנו לחשוב על הכל כעל מוצר או שירות, כולל בעלי החיים, משאבי הטבע, וגם כולל בני אדם.

כדי להנגיש את המסר שלנו אנחנו צריכים ללמוד לבטא אותו במילים שאחרים יכולים להבין. זה נכון גם לגבי השפה שאנחנו משתמשים בה, וגם לגבי הדרך שבה דברים נאמרים. כדי להביא את מה שיש לי לומר לכמה שיותר אנשים, אני צריך ללמוד להתבטא בצורה שתאפשר לכמה שיותר אנשים לקבל אותו. כי בסך הכל, אני כותב כדי שאחרים יקראו, ואולי יקחו מזה משהו.

וכמה מילים על הציבור הרחב. הפייסבוק בנוי בצורה כזו שהוא מחולל בועות. יותר לייקים ואינטרקציות עם משתמש מסוים יביא לזה שאני אחשף ליותר מהתוכן שהוא מעלה. ככה נוצר מצב שבו הפייסבוק שלי, לדוגמא, מלא במסרי מהפכה ומחאה ושינוי עולם, ואני לא מודע בכלל למה שמתרחש במרחב הוירטואלי של מי שלא שייך למעגלים האלה. כך גם המידע שאני מעלה מגיע לאותם אנשים בכל פעם. וזה נחמד לנהל שיחות רק עם מי שמסכים איתי, אבל בצורה הזו אני מפספס את האנשים שאני רוצה להגיע אליהם. את מי שחושב אחרת ממני.

אני באמת מאמין שיש לנו את היכולת ליצור חברה טובה יותר, עולם טוב יותר. לבנות מערכות שמשרתות את בני האדם ולא אינטרסים כלכליים. בשביל להגשים את זה אנחנו צריכים שיותר אנשים יראו את האפשרות הזאת. יבינו שהיא בכלל קיימת.

הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לייצר שפע כבר כאן. מדפסות תלת מימדיות, גידול הידרופוני, מערכות מקומיות לייצור חשמל. כל הדברים האלה פועלים לטובה בשני מישורים. הם גם מזהמים פחות את הסביבה והרבה פעמים ממש מרפאים אותה, וגם מאפשרים לנו לשחרר את הכבלים שמשעבדים אותנו למערכת הישנה, ולבנות ביחד מערכות חדשות, יעילות יותר, מועילות יותר, בריאות יותר לכולנו. זה נכון לטכנולוגיה, אגב, בדיוק כמו שזה נכון לקשרים אנושיים. תקשורת כנה ואוהבת עושה אותי מאושר יותר, ונותנת לי כוח רגשי כדי להגשים את הדברים שאני רוצה לעשות.

כשאני מדבר על אלטרנטיבה, על פתרונות, כשאני מתייחס לקשיים כאל אתגרים ולא כאל בעיות, אני מאפשר לעצמי ולאחרים להתבונן על הדברים כאל משהו שניתן לשנות.

בואו נודה באמת, לא כל כך כייף לחיות בעולם הזה, של תרבות הצריכה. יש בו המון מסרים מקטינים, כדי שנקנה יותר. והמון אלימות ומלחמה. המחסור מעסיק אותנו ברמה היומיומית ומקשה עלינו להנות מהחיים. אין סיבה שזה יהיה ככה.

כשאני מצליח לנהל דיון מורכב עם מישהו, שנינו מרוויחים. גם מי שקורא את הדיון מבלי להשתתף בו. כשנסחפים לרגשות ולתגובות נעלבות, זה הופך לויכוח אישי וחסר משמעות. ואז, גם אם אני צודק, אני לא משכנע אף אחד. אני מרחיק אנשים במקום לקרב אותם.

תקשורת מקרבת היא כלי חשוב ליצירת חברה מתוקנת. והתקשורת שאנחנו מנהלים ברשת, צריכה להיות כזו גם היא. האינטרנט הוא כלי נפלא כדי להפיץ רעיונות, לחדד אותם ביחד, ולקרב אנשים אחד אל השני. אם נדע להשתמש בו לטובתנו, ולהכיר את המגבלויות שלו, הדרך שלנו לחברה אנושית סולידרית יותר, ומשם לבניית מערכות תרבותיות שפועלות לטובתנו, ושעושות לנו טוב, תהיה נעימה יותר ופשוטה יותר. אז שווה לנו לנסות.

ובכלל, מחשבה שעלתה בי מתוך התעסקות בפוליטיקה. כל מה שאני עושה מכוון בעצם כדי להביא את הערכים שלי לכדי מימוש במציאות. אז אם אני משקר כדי להרוויח כוח, אני מביא שקר לעולם. וזה לא משנה שבכוח שהרווחתי אני ארצה להשתמש לטובה. וזה אותו הדבר בכל מפגש אנושי. אם אני לא מיישם את מה שאני מאמין בו, אם אני לא שומר על הקודים שאני מחשיב לראויים, אני בעצם מחזק את מה שמפריע לי.

כדי לקדם סולידריות עליי להיות סולידרי. כדי לחזק את הטוב בעולם עליי לעשות טוב ולהיות טוב. כדי להביא אהבה עליי לאהוב. כדי לבנות חברה שמבוססת על יחסי כבוד ושיוויון בין בני אדם, עלי להתייחס בשיוויון ובכבוד אל בני האדם שאני בא איתם במגע. ואידך זיל גמור.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s