לייק הוא לפעמים, אמירה פוליטית

לא כל שכן, עישון ג'וינט.

בפוסט הבא אני הולך להסביר את האמירה שלמעלה, ולנסות לענות לאלה שטוענים שאני חופר על ליגליזציה בפייסבוק, ובכלל. (לא שאני מכחיש, רק שאני רוצה להסביר למה זה ככה). אבל קודם כל, חשוב לי להדגיש משהו בנוגע לשינויי חקיקה, ולדרך שבה אנחנו מנהלים את החברה שלנו.

שינויים פוליטיים נעשים באמצעים תודעתיים. קודם כל נכנס רעיון חדש לשיח הציבורי.
לאחר זמן מה, הוא הופך ללגיטימי (או שלא).
רק לאחר מכן, אפשר לשנות בהתאם את החקיקה ואיתה גם את המציאות.

העולם שלנו מנוהל עדיין על ידי אנשים שאוחזים ברעיונות ישנים. הם גדלו בתקופה שבה לא היה אינטרנט. תקופה שבה האזרח הקטן לא יכל להיות מעורב באמת בתהליכי קבלת ההחלטות, גם כי לא הייתה לו גישה למידע רלוונטי וגם כי לא הייתה שום דרך לנבחרי הציבור לשמוע את קולות כל האזרחים ואשכרה להבין משהו. בגלל זה, עד לפני כמה שנים, הפגנה הייתה אכן מדד להלך הרוח הציבורי, וככל שהיא הייתה גדולה יותר, כך יכלו הפוליטיקאים להבין שיש לרעיון שעליו יצאו להפגין יותר תמיכה בקרב הציבור.

היום, כמובן, המצב שונה לגמרי. אולם רובם הגדול של נבחרי הציבור עדיין אינם מבינים את זה. מבחינתם, הם יודעים את כל האמת, ולאזרח הקטן אין מושג ואין לו סיכוי להבין לעומק. אנחנו יודעים שהסיפור שונה לגמרי. היום כל אחד עם קצת זמן פנוי ורצון יכול לחפש מידע על כל נושא שבעולם, ולקבל את בערך כל מה שנכתב / הוסרט / נוגן / השלימו את צורת הגשת האינפורמציה האהובה עליכם על הנושא.
וסביר להניח שהמידע שהוא יקבל, אגב, יהיה אובייקטיבי יותר, לו רק מהסיבה הפשוטה שהאינטרנט לא נוקט עמדה. הוא מציג את כל הצדדים.

זה לא אומר שמי שיחפש באינטרנט יצא עם עמדה מגובשת ובהכרח גם נכונה, זה רק נותן לו את האפשרות לדעת על מה הוא מדבר.
ואם זה ככה, למה שלאזרחים המעוניינים בכך לא תהיה השפעה על קבלת ההחלטות?

יש לנו את היכולת ללמוד, לחקור, ולהבין בעצמנו. יש לנו גם את היכולת לנהל דיונים בקנה מידה רחב, ולגבש הסכמות בקרב הרבה אנשים בזמן קצר. בפוסט אחר אני אסביר יותר על איך אפשר לעשות את זה, אבל בואו נדבר על מריחואנה לרגע.

1237048_420412408067649_1761206761_n

לא מעט אנשים ציינו בפניי לאחרונה שהם מרגישים שאני מעט "פנאט" בנושא ליגליזציה של קנאביס. אישית, אני לא חושב שאני פנאט של בערך שום דבר, אבל אני מסכים עם הטענה שאני מפרסם בפייסבוק שלי לא מעט חומר בנושא, ביחס לא רציונלי לשאר הנושאים הפוליטיים, וגם האישיים, שאני כותב עליהם.

וכל זאת למה?

אז קודם כל, כי זה באמת מעצבן אותי שהנורמה פה היא לשתות אלכוהול כאילו אין מחר, בזמן שצריכת מריחואנה נמצאת מחוץ לחוק. אבל זו לא הסיבה העיקרית. הפייסבוק, מבחינתי, הוא קודם כל כלי (שעל האפקטיביות שלו אפשר להתווכח, אבל זה כאמור, לפוסט אחר) שיכול לעורר שינויים בתודעה הקולקטיבית. עכשיו, אני טוען שאם יש מעל למיליון ישראלים שצורכים קנאביס באופן קבוע, והם כולם למעשה עבריינים על פי החוק, הייתי מצפה שהם יקומו, יתאחדו, וישנו את החוק הזה, שברור כבר לכולם שהוא אינו מתאים למציאות.

רק מה, שזה לא קורה. ולמה? אני חושב שיש לכך שתי סיבות עיקריות.

הראשונה, כפי שציינתי בפוסט הקודם, היא שבדומה למה שקורה בכל מאבק אחר, לאנשים קשה לשתף פעולה בגלל שהתרגלנו לחפש את השלילי, ואי אפשר להתקדם כקבוצה כשעסוקים בלריב כל הזמן.

הסיבה השנייה, והמעניינת יותר מבחינתי, היא הפחד. הצליחו לגרום לנו להרגיש לא בסדר עם העובדה שאנחנו מעשנים, ואנחנו מצדיקים את זה לעצמנו בטיעונים שונים ומשונים. עמוס דב סילבר, מהפכן ליגליזציה, הגדיר את זה מעולה בפוסט שכתב לאתר "קנאביס": מסים קשים- כולנו משלמים מס פחד.

אז בעצם, הסיבה שאני מפרסם כל כך הרבה פוסטים בנוגע למריחואנה בפייסבוק, היא שאני רוצה להראות לכמה שיותר אנשים במעגלים שסביבי שאין ממה לפחד.

בניגוד למה שחושב ראש הרשות למלחמה בסמים, (שבאופן לא כזה מפתיע, הוא איש צבא לשעבר), הליגליזציה בדרך. למעשה, היא קרובה יותר מאי פעם. והקטע הכי טוב? זה תלוי רק בנו.

מכירים את המשפט "קיום המצוות זה קירוב הגאולה?"
אז ככה זה עם שינויים פוליטיים. אם נתעסק בנושא מסויים, נדבר עליו ונעורר סביבו שיח ציבורי, נגדיל את הלגיטימציה שלו בקרב הציבור הרחב.
במיוחד כשמדובר בנושא שנגוע בכל כך הרבה אינטרסיים כלכליים ופוליטיים, ושהציבור ניזון לגביו לרוב מחומרי תעמולה שקריים. או במילים אחרות, ככל שיותר אנשים יקבלו כמובן מאליו את הלגיטימיות של השימוש בקנאביס, ככה המציאות תאלץ להתאים את עצמה. הרי לא יתכן שמיליון איש ישבו בכלא, נכון? אז כל עוד אפשר להפחיד אותנו וככה לסתום לנו את הפה ולהמשיך להריץ תעשיות של מיליארדים (תרופות, פלסטיק, אלכוהול ועוד), הם ממשיכים.
אבל ברגע שאנחנו נפסיק לקבל את זה כמובן מאליו, דברים יאלצו להשתנות פה.
אם מאה אלף איש יצאו מהבית עם ג'וינט, אף אחד כבר לא ינסה לעצור אותם.

זה נכון לגבי כל מאבק, כמעט. כמו שכתבתי בתחילת הפוסט הזה, כל שינוי פוליטי מתחיל משינוי תודעתי. תסתכלו מסביבנו, בכל העולם החוקים משתנים. בקולורדו יש ליגליזציה, ואובמה אומר שזה ניסוי שמעניין לראות איך הוא יתפתח, כי משם תצא הבשורה לשאר ארצות הברית, ובעקבותיה, שאר העולם. אנחנו כבר יודעים בדיוק איך זה יתפתח. אין שום דבר נורא בעישון מריחואנה. ואם מישהו לא בטוח, אני ממליץ לראות מה לג'ון סטיוארט היה לומר על הנושא. (זה גם יגרום לכם קצת לחייךעל הדרך).

העובדה שצמח הקנאביס, שהוצא מחוץ לחוק בכל העולם לפני פחות ממאה שנה, מתחיל לקבל בחזרה את הלגיטימיות שלו, היא רק הגיונית. אפילו בארץ, אמצעי התקשורת מתחילים להתייחס לנושא יותר ויותר, מזוויות מפתיעות לטובה. ושוב, זה הגיוני, כי באמת שהקנאביס מסוכן לבריאות הרבה פחות מחומרים רבים אחרים, שאותם מחלקים לכל דורש בחברה שלנו.

dangorousdrug

אז זה רק עניין של זמן עד שכולם יבינו. מה גם שהצמח הזה מעורר את התודעה. מי שמעשן יודע את זה. המריחואנה משחררת את ההגנות שלנו, ומאפשרת לנו זווית הסתכלות שונה על העולם ועל המציאות. מהזווית הזו אנחנו יכולים לראות בקלות רבה יותר את השקרים שסיפרו לנו, לזהות אותם, ולשנות את הדפוסים אליהם התרגלנו.

נכון שזה לא משהו שקורה לכל מי שמעשן. צריך לרצות את זה. מריחואנה יכולה באותה המידה להוריד אותך למטה ולעזור לך לברוח מהעולם ומהרגשות שלך. אבל היא יכולה גם להקל על ההתמודדות עם הקושי והלחץ של חיי היום יום, וברגיעה הזו יש למוח את האפשרות להתעסק בדברים שהם לא שליליים ומלחיצים, ואולי אפילו להפתח לכיווני מחשבה חדשים, שיכולים להביא שינוי חיובי לחיים שלנו.

אז למה אני מפרסם כל כך הרבה פוסטים על ליגליזציה ועל קנאביס?
כי אני מאמין שאם מספיק מאיתנו ישתחררו מהפחד, השינוי יקרה מהר יותר. ומעבר לכל הדברים הטובים שתביא לנו ליגליזציה, זהו מאבק של דור שלם, שחי את החיים אחרת ממה שמצפים ממנו. וכשהדור הזה יבין שיש לו כוח פוליטי עצום, הוא יחולל פה מהפכות גדולות בהרבה.

אני רק חושב על זה שבעוד עשרים שנה ראש ממשלת ישראל יכול להיות מישהו שעשה פעם אסיד, וששרי ממשלה ילכו לבלות לילה ביער על אמדי פעם בכמה חודשים. איך העולם יכול להראות כשמי שמוביל אותו זה לא חבורה של סאחים מקובעים ושמרנים, אלא אנשים עם תודעה מפותחת? ימים יגידו.

(אין להתייחס לפסקה האחרונה כאילו אני טוען שרק מי שמשתמש בחומרים מעוררי תודעה הינו בעל תודעה מפותחת. כולם יכולים להגיע לשם, כל אחד בדרך אחרת. המטרה הייתה רק להדגיש שאופן השימוש והכוונה שמאחורי הצריכה יכולים להשפיע על התוצאות שנחווה ועל המקומות אליהם נגיע. זה נכון לגבי כהפחד מליגליזציה של מריחואנה, כמו גם של חומרים מעוררי תודעה אחרים. ככל שנוציא את הפחד מהמשוואה, נגלה שהחוויה התודעתית נוטה להיות חיובית יותר ויותר.)

אז תהיו פוליטיים. כי במילא, גם השתיקה שלכם היא כזו.
אי אמירת מה שאתם חושבים משרת את אלו שחושבים אחרת,
מכיוון שדעתם מקבלת משנה כוח.
ואם רק נחליט להפסיק לשתוק, העולם כולו יאלץ להקשיב.

וכדי לסגור את הטקסט הזה בחיוך ולא בכובד, הנה ביל היקס,
עם כמה הערות מוצלחות במיוחד על הנושא:

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s