אולי די להתווכח בפייסבוק?

מכירים את זה שאתןם מצטרפיםות לשיחה רנדומלית בבית קפה או פאב עם אנשים שאינכם מכירים רק בשביל להביע את דעתכם האישית בסוגיה שלא נשאלתם לגביה? אה זה לא משהו שאנשים עושים? פשוט חשבתי שכן כי ככה מתנהגים פה בפייסבוק. ורציתי לומר משהו בנושא: דעות הן כמו חור תחת. לכולם יש ולא מנומס לדחוף אותן בפניו של אחר. תודה.

ועכשיו ברצינות:
הרשתות החברתיות השפיעו באורח עמוק על הדרך שבה אנחנו מתקשרים זה עם זה, ואף יותר, על הדרך שבה היחסים הבין אנושיים מתהווים ומתעצבים. אנחנו רגילים לחלוטין להכיר אנשים דרך פייסבוק, לשוחח עם כמה אנשים במקביל בוואטצאפ, להביע עניין או אי הסכמה באמצעות אימוג'ים, וכיוצא באלה.

יש לזה צד חיובי. אנחנו נחשפים, תאורטית לפחות, למגוון של דעות ותפישות עולם. אנחנו מסוגלים להשתייך ליותר מעגלים חברתיים, ולמצוא דיוק בתחומי העניין אותם אנו חולקים עם אנשים ספציפיים. זה מאפשר לנו, אם נבחר, להרחיב את אופקינו האינטלקטואליים והחברתיים.

מנגד, המציאות הזו מעוותת עוד יותר את ההבדלים בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי. קרה לי כבר לא פעם שאנשים הגיבו לפוסט בפרופיל האישי שלי בטענה שהפייסבוק הוא מרחב ציבורי ומותר לכולם להביע בו את דעתם. תהיתי אם זה תופס גם בכיוון ההפוך. ואיך הם יגיבו, אם אכנס לפרופיל שלהם ואגיב על תמונה מטיול למקום אקזוטי משהו בסגנון הבא:

"אבל לטוס במטוס לארצות אחרות זה מאוד לא אקולוגי, אם היה אכפת לך מכדור הארץ היית בוחר לצאת לחופשה בטבריה. וממחזר את המגבות במלון גם, במקום לזרוק אותן לכביסה אחרי מקלחת אחת."

נראה לי שזה לא היה מתקבל בהבנה, וגם שרוב האנשים שהיו נחשפים לתגובה כזאת, לא היו מבינים בשיט מה אני רוצה לומר. ובצדק. בשיחה יש חשיבות לקונטקסט. להקשר. וכמובן גם לנימה שבה דברים נאמרים או נכתבים. לכן הערות אגב מאנשים לא מוכרים, כנראה לא יובילו אותי, או כל אחד אחר, לשנות את הדעה שלי ולהתחיל לחיות אחרת.

מצד שני, אם אני מגיב בכבוד, ומתפתחת שיחה, בהחלט יש לי אפשרות להשפיע על בנאדם אחר. זאת רק סיבה נוספת לכך שארצה להגיב לאנשים שביקשו לשמוע את מה שיש לי לומר, וכשאכתוב אשתדל לכבד את האדם שמולי ואת דעותיו, גם אם איני מסכים איתן כלל וכלל.

זה נכון כמעט לכל נושא, אגב. זה לא משנה אם מדובר בפוליטיקה, במגדר, בצמחונות, באקולוגיה, בויכוח על חיסונים, בדיון על משבר האקלים או היעדרו. יש דרך לנהל שיחה, ויש כללי נימוס בסיסיים שנועדו לעזור לנו לתקשר טוב יותר זה עם זו. אני פשוט לא אקשיב לבנאדם שמלכתחילה לא מקשיב לי אלא רק בא להראות לי כמה הוא צודק.

ואגב, הרבה פעמים הצורך הרגשי להתבטא בעניין שיש לנו עמדה מוסרית לגביו הוא רק ביטוי חיצוני לחוסר ערך עצמי שאנחנו מנסים להדחיק באותו הרגע. אני יודע מעצמי שלפעמים כשאני מרגיש חסר ערך, אני מוצא את עצמי מתווכח ביצר קלות וביתר להט. אז תחשבו פעמיים לפני שאתם משליכים את הזבל הרגשי שלכם על בנאדם שאתם לא מכירים, גם אם הוא עושה משהו שבעיניכם נתפס כאיום ונורא, כמו לאכול עוף או לא למחזר פלסטיק, או אפילו, רחמנא ליצלן, לשמוע שירים של אייל גולן.

שבוע טוב שיהיה. ותחשבו על זה. ברכות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s