אודות (קצת עליי)

יש קסם מסוים, עבור כותב, ביכולת לקחת טיעון, לפרק אותו לגורמים,
להוסיף לו מחשבות והערות, לפזר מעל כל זה מעט אג'נדה,
ולארוז את הכל חזרה יפה וברור ומובן.

כשפתחתי את הבלוג הזה המחאה החברתית הייתה בעיצומה, ואני הייתי די באמצע שלה.
אוהל 27 ברוטשילד, אחראי סדרנים בהפגנות הראשונות, פוגש עשרות אנשים כל יום ומנהל מאות שיחות בשבוע, על מה ולמה צריך לשנות פה ואיך. אחר כך הייתי חלק מהצוות המוביל של האסיפה הארצית, ובהמשך חלק מהגרעין המייסד של "הבר קיימא"- פאב ומסעדה קואופרטיבית. מאוחר יותר גויסתי לארגון "עורו" שניסה לקדם תרבות פוליטית חדשה בישראל, והצליח לבטל את אגרת הטלוויזיה.

בקיצור, היה לי ה-מ-ו-ן מה להגיד באותה התקופה. וברגעי החסד שזכיתי להם, כתבתי את הדברים האלה. האמנתי שזה בעל משמעות, שאנשים קוראים ושזה עושה להם משהו. אני לא יודע אם צדקתי, ותכלס זה כבר הרבה פחות מעניין אותי. היום אני חוזר לכתוב כי אני מתגעגע למילים שלי.
אני מתגעגע לאפשרות לעשות מה שאני רוצה עם קווי מחשבה,
מתגעגע לכתיבה שהיא מחוץ לפייסבוק, מחוץ לזמן אפילו, כי הטקסט שאני מניח בבלוג,
נשאר זמין כל עוד האינטרנט פתוח. ולפחות זה משהו שנראה שלא ישתנה בקרוב.

גם היום יש לי הרבה מה לומר. אבל פחות, וגם לא מעט אחרת. היום אני מתעסק יותר באנשים, באיך שהם חווים את עצמם ומתקשרים את עצמם, במה מניע אותנו ומה מבחין בינינו ומה מייחד אותנו, ובמה שעושה את כולם לפחות או יותר אותו הדבר. זה הסיפור, האישי והקולקטיבי, שנשזרים זה בזה, מתחברים זה לזה, מתחרים זה בזה, זה הסיפור, או הסיפורים, שמניעים אותנו, שמסבירים אותנו, שמעצבים אותנו ומחנכים אותנו ומעוררים בנו תקווה ומפתחים אותנו. זה הסיפור, אלה הסיפורים.

ואנחנו, אם ברצוננו להיות חלק משינוי תרבותי פלנטרי, עלינו להכיר את הסיפורים האלה.
ולספר אותם מחדש, דומה אבל אחרת. ולשם כך, אם להיות כנה לגמרי, אני חוזר לכתוב בלוג.
כי אני רוצה לספר סיפור חדש.

תודה שאתם ואתן כאן. לכתוב זה משהו שאני מאוד אוהב לעשות,
אבל מרגיש שיש לו טעם רק כשאני יודע שאני לא רק כותב, אני גם נקרא.
כל מה שכתבתי פעם נמצא בארכיון הבלוג.

במשך שנים אני מסתובב בעולם עם תחושה שמשהו בסיסי מאוד לא בסדר.
(אני יודע שזו פארנויה טבעית שמקננת בנפשם של רוב היצורים החיים ביקום הזה.)
יחד עם זאת, ברור לי שהעולם הוא מקום נפלא ושזו זכות להיות חיים.
למצוא את האיזון בין השניים זה קשה כמעט כמו למצוא את השאלה הגדולה של החיים היקום והכל.

אני עובד על זה.

אקטיביזם הוא פעולה חיובית בכיוון שינוי העולם לטובתי.
הזן מדבר על הקבלה של הדברים כמות שהם, והזרימה איתם.
אקטיביזן הוא טאו, זרימה בכיוון של פעילות ושינוי חיובי.
מתוך הבנה שהחיים הם גם וגם, יין ויאנג, פעולה וזרימה,
אהבה בכל, ותחי המהפכה!

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s